לעובדי נמל אשדוד נמאס לראות את וועדי העובדים האחרים מובלים כצאן לטבח, כאשר זכויותיהם נרמסות על ידי הנהלות חזקות. "לא נהיה הבאים בתור – ראינו מה שקרה ברשות השידור ובדואר". כעת, משהחתימו יותר מ–51% מהעובדים – הם יוצאים לדרך חדשה. הפעם עם ההסתדרות הלאומית.
יותר מאלף עובדים משרתים בתפקידים שונים בנמל. רבים מהם נתנו לו את כל חייהם, אך כאשר ההנהלה החליטה על קיצוץ משמעותי במשכורות, וצעדים שכונו לטענתה "התייעלות", לעובדים נמאס. העובדים מסבירים כי במשך שנים הם חשים מקופחים. מחד מאיומים מצד ההנהלה, ומאידך איומי "ההסתדרות הכללית". ארגון זה, המזוהה כל כך עם עובדי הנמל, ואף משתמש בו ככלי לאיים בשביתה, כאשר עובדים במגזרים אחרים נלחמים על זכויותיהם – לא היה שם לצדם כאשר אושרו קיצוצים משמעותיים.
תשעת חברי הוועד שהחלו את המהפכה
תשעת חברי וועד המשתייכים לסקטור הציוד המכני ולסקטור בתי המלאכה היו הראשונים להתחיל את המרד, ואחריהם עובדים רבים חתמו – עד שלבסוף הנמל הגיע למעל 650 – או 51% מכלל העובדים בנמל. אותו מספר חתימות שנדרש כדי להחליף את הארגון המייצג את העובדים, תוך קביעת תקדים היסטורי בתחום יחסי העבודה בארץ.
ההסתדרות הכללית לא מוותרת
ההסתדרות הכללית החלה במאבק, הפעם לא לטובת העובדים, אלא כנגדם. בניסיון למנוע את אפקט הדומינו, שעשוי לחלחל לא רק לוועדים נוספים בנמל אשדוד, אלא הרבה יותר רחוק – לוועדי עובדים בסקטורים נוספים במשק. ההסתדרות הכללית השתמשה בכל הכלים שברשותה, כולל ראשי וועדים שהיו מזוהים עמה מההתחלה, והתקשרה לעובדי הנמל בניסיון אחרון למנוע את נפילת המעוז הדרומי של הנמל בידי ההסתדרות הלאומית. אך לשווא. הפור נפל, ועובדי נמל אשדוד יוצאים לדרך חדשה, הפעם בייצוג הולם יותר, לטענתם.
נקודת זמן בעייתית לניסנקורן
מדובר בנקודת זמן קריטית ליו"ר ההסתדרות הכללית, אבי ניסנקורן, שעומד בעצמו בפני הבחירות הפנימיות בהסתדרות הכללית במאי, ועשוי לאבד את תואר היו"ר אם עובדי נמל אשדוד מפנים לו את גבם. בשל כך, ניסה ניסנקורן לעשות את כל מה שביכולתו, לרבות אסיפות עובדים בנמל.
אסיפה שהתקיימה בסוף ינואר, עם יו"ר איגוד עובדי התחבורה אבי אדרי – הוחרמה כמעט כליל. מתוך יותר מאלף עובדים, נכחו בישיבה פחות ממאתיים – רבים מהם הגיעו על מנת להפריע לשטף הדיון, ולעודד את העובדים במקום להתפקד להסתדרות הלאומית ולזנוח את ניסנקורן, בטענה שהם נוטשים את האדם שהתעלם והפקיר אותם כבשר תותחים בפני ההנהלה הדורסנית של הנמל.
תגובת ההסתדרות הכללית
בתגובה שמסר דובר ההסתדרות הכללית לא הייתה התייחסות למצב העובדים, אלא היחס כלפיהם היה מנוכר ואף אגרסיבי מעט. מתעלם מכמות העובדים שמרגישים שנזנחו דווקא על ידי מי שהיה אמור להיות הישורת האחרונה במאבק מול ההנהלה. המילים – "לא ניכנע לבריונות ולא נחזור לימים אפלים וחשוכים. ההסתדרות היא הארגון היחיד במשק שיכול לדאוג לעובדי הנמלים".
טוב שיש תחרות
למזלם של עובדי הנמל, לא קיים ארגון אחד חזק שמייצג את העובדים בארץ. מעבר להסתדרות העובדים הכללית, קיימת גם הסתדרות העובדים הלאומית, שפתחה את זרועותיה לעובדי הנמל הנטושים, והבטיחה לדאוג לעתיד טוב יותר עבורם, ועבור עובדי דור ב' בנמל. רונן אלפסי, חבר ועד ציוד מכני לשעבר, שמוביל את המעבר להסתדרות הלאומית אמר בראיון עמו – "לא נהיה הבאים בתור אחרי עובדי רשות השידור והדואר… לא נקבל פיטורים של מאות עובדים, והכיוון אליו הובלנו על ידי ההסתדרות היה מציאות מפחידה שבה אנו מבקשים הגנה…" אלפסי הוסיף ביקורת נוקבת על התנהלות ההסתדרות החדשה מול הוועדים – "הרגשתי שאני צריך להלחם בה יותר מבהנהלה… הם לא רוצים חברי ועד דעתניים וכוחניים אלא בובות צייתניות". לטענת אלפסי ההסתדרות רוצה לייצג עובדים חלשים, שמשלמים דמי חבר, ומתנהלת בכוונה באיטיות.
כך, באמצעות מאבק איתן הוכיחו עובדי הנמל כי לא יוותרו, לא להנהלה ולא לגוף שאמור לייצגם, אך בפועל מנסה לנצל אותם לתועלתו. כעת, כל שנותר לראות הוא כיצד ישפיעו הדברים על עתידו של ניסנקורן כיו"ר ההסתדרות הכללית.